פדיון הבן

(האב מביא את בנו בכורו לפני הכהן)

הכהן שואל:

מַה בָּעֵית טְפֵי? לְמֵיתַב בְּרָךְ בּוּכְרָא דְּאִימֵּיהּ אוֹ לְמִפְרְקֵיהּ בַּחֲמֵשׁ סְלָעִים דְּאַתְּ מִחַיֵּב בְּפִדְיוֹנֵיהּ?

(מה אתה מעדיף - שאשאיר את בנך בכורך, או לפדותו בחמש סלעים?)

האב עונה:

חָפֵץ אֲנִי לִפְדּוֹת אֶת בְּנִי וְזֶה פִּדְיוֹנוֹ הַמֻּטָּל עָלַי מִן הַתּוֹרָה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָֽנוּ וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַֽיִם וְכִמְנַשֶּׁה:

יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶֽךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

יְהֹוָה שֹׁמְרֶֽךָ יְהֹוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶֽךָ:

לְאֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי:

בְּנְךָ פָּדוּי. בְּנְךָ פָּדוּי. בְּנְךָ פָּדוּי: